סיפור התבונה הנצחית ע"פ דאו

הכללים המעשיים של הדאואיסטים כפי שמתוארים בחלק הראשון של ספר הדאו

התבונה הנצחית (א) מתגלה בפשטות ומתגבשת כניגוד לתופעות הטבע (ב), באמצעותה ניתן להתגבר על כל מכשול ולהנות מסגולות רבות (ג).

הסיפור פשוט (ד); המסע משופע בעליות ובירידות. מי שישכיל לזהות את סימני הדרך יתקרב לתבונה (ה).

שימו לב לרוח, היא מצויה בכל סדק ומתחילה כל שינוי (ו).

השניים יוצרים איחוד מאחד הטומן פוטנציאל חיים (ז).

שימו לב למים, בהם טמון הרמז. המים קרובים למקור התבונה ומשקפים אותה (ח),

עקרונות ראשונים לקרבה הם תנועה מחזורית ושימור האנרגיה. האנרגיה נמצאת בתנועה מתמדת, משאירה בחלל סימנים וחובתה לשוב למקורה - את זה אני לומד (ט).

חשוב לפתח מודעות לעקרונות הדרך ולפעול דרכם, כך יוצרים איחוד עם סגולות הדרך וכך מתבטאת הנאמנות (י).

הגוף הוא בית לנפש, הנפש נעה בגוף; הקשר שבינהם מנציח את מסגרת התבונה (יא).

המידע הנקלט בחושים והידע המצטבר דרכם חסר, התבונה נובעת ממקור החוסר (יב).

חוויות החיים מכבידות על הגוף ומתעתעות בחושים - קבלת העול שבהכבדה מאפשרת השלמה עם כל תחושה (יג).

ישנו חוש נסתר, נוכחותו מוחשית ופירושו מעורפל, דרכו מתפתחת התבונה (יד),

שמירתה בתשומת לב מטפחת אותו (טו),

התמורה לכך מזכה בתחושת האיחוד הנכסף ומבטאת את צו השליחות הנצחי (טז).

הזוכה בשלווה הנצחית מקבל את הנחשק שבאוצרות. באמצעות מעשים נכונים ישמר לנצח האוצר (יז).

חשוב להשמר ולהתבונן בסימנים שמסיטים מהדרך (יח).

רוח התבונה פועלת בצניעות ועדינות, נובעת היא מהכרה במקור הידע הקדום (יט),

הניגוד מלווה בדרך והחכמה לשמור את זה פשוט (כ).

את ההישג שבהחזקתה ניתן להרגיש כחלק בלתי נפרד מהקיום. הכוונה שבעשיה היא שליחת הבשורה (כא).

המעשים מטביעים חותם, מדברים בעד עצמם ומשתמרים ללא מילים (כב).

לדבר מעט זה לא קל אך יש להשתדל לשים לב לדברים שיוצאים מהפה. קל לסטות מהדרך ולאבד את האמונה (כג).

טבעי לעשות טעויות, אך יש להזהר מלחזור עליהן. התבונה מחזירה לדרך הראשית וכך ניתן להשלים את המסע (כד).

הגמול מכך הוא רב וסימני הדרך נמצאים בסביבה הקרובה (כה);

מסע למען מטרה נעלה וחובת שליחות נובעים מכוונת לב (כו).

הדרך חושפת את סודותיה מתוך תנועה והתבוננות (כז).

יש לזכור את הניגוד ולאחוז בו, זו הדרך הפשוטה ביותר להחזיק בסגולה ולהפיצה (כח).

בטרם מסע אל החובה יש לשוב אל הפשטות ולהמנע מקיצוניות ומיהירות (כט);

אלה מעכבים את המימוש. ההשלמה תבוא בשקט ותוך הקפדה על עקרונות הדרך (ל).

יש להמנע משימוש בכח מופרז ולבחור ברוח (לא),

יש לזכור את עקרונות הניגוד והתנועה; לכל תנועה יש כיוון.

ראוי להתחקות אחר כיוון התנועה של הטבע (לב).

דע את עצמך בטרם תנחה אחרים ושותפי הדרך יופיעו מעצמם (לג).

חכמת הנסתר לא תעזוב אותך כאשר העיסוק בה יהיה צנוע. רק כך תאיר הסגולה (לד).

צעד בחלל ובזמן בבטחון ותגלה צורה. נצור את הצורה בלבך (לה).

אל תשכח את הניגוד ואל תתנגד לו (לו),

כך תשמר האנרגיה והתנועה וכך תוכל לשמור על כוונת לב - זו תעזור לך לחלוף על כל מכשול בדרך להגשמה (לז).

המדריך המעשי של הדאואיסט