גוף נפש
ומשמעות
המדריך המעשי של הדאואיסט
אסף וייס
תנועה ותודעה
עיסוק בדאו
העיסוק בדאו נושא את סמל החזרה למקור
כאשר עוסקים בדאו, ניתן לראות שכל העיסוקים הנוספים בחיים מתנקזים אליו.
לעוסקים בדאו מוצגת השאלה: מהו התוכן שאתם יוצקים לדאו שלכם? או בעצם "במה כבודו עוסק ובמה כבודה?"
כאשר מתחילים להבחין שהדאו משתקף בעיסוקי היומיום, מתחילים לראות.
הדרך אל הדאו אם כן, עוברת 3 שלבים:
הבחנה
השתקפות
ראיה
כאשר רואים את הדאו ונמשכים לתנועה התודעתית שהיא מהותו של דאו (קיומו המודע בתודעה) מתקיימת חוויית הדאו בשיאה. במצב הזה מבינים את המהות שבסיסה אפס המעשה.
חוויית אפס מעשה
לאדם באופן כללי ולאורך כל האנושות היו תמיד סיבות טובות להתעלם ממהותו של הדאו... עבודה קשה, מאמצים רבים לקיים חיים מסודרים ומתח נפשי רב הם נחלתם של רובה המכריע של האנושות כבר מימי קדם. סיפורים על מנזרים דאואיסטים עוטים צל כבד של מלחמות וטרוריסטים!
*זה לא חדש*
כיצד אם כך, ניתן להחשף אל הדאו אם הוא כזה חבוי?
התשובה כאן נמצאת בבסיס השאלה. מיקומו של הדאו נסתר/חבוי ולכן בכדי למצוא אותו, ראשית יש לגלותו ובראש ובראשונה להיות מודעים לאפשרות
שבקיום מקור לכל הדברים. הרעיון הוא שלהכל יש בסיס משותף ולשם תמיד מגיעים.
על גבי הנחה פילוסופית זו מושתתים בימנו מדעים שלמים. חלקנו מחזיקים בדעה כזאת ומוצאים מכך משמעות וחלקנו או לא מודעים לעניין או פשוט לא בעניין... על פניו רעיון המקור המשותף יכול להיות אחד מ- 2 נכון או לא נכון. נתון מצויין לכשעצמו בבחירות מהותיות לשיפור החיים..
.
וכעת נעבור לתרגיל - ממש עכשיו, כן עכשיו... אתם יכולים להיות מודעים לאפשרות להשתמש בזכות הבחירה ולממש אותה...
ממש ברגע זה, בין אם בהכרתך שוכן קיום מקור כל הדברים או שלא, יש באפשרותך לממש את זכות הבחירה הקדום שלך מתוך מודעות!
בזאת ומתוך מימוש זכות בחירתך (שלדעת הדאואיסטים היא חובה) ינשא מעתה דגל הפעולה. הפעולה הקטנה של בחירה מודעת, אשר נעשתה ברגע של אפס מאמץ היא הניצוץ התודעתי שיכוון את התנועה אל מקור אחד - כאשר זה ילבלב, תיווצר ההבחנה.
ההבחנה היא היעד הראשון - עד שמגיעים ליעד אין יכולים לראותו. כאשר הוא מגיע נצרבת חווייה תודעתית נוספת - חוויית ההבחנה השרירותית בניצוץ דרך פעולות היומיום.
ספר הדאו מכוון לעיסוקים, פעולות ודרכי התבוננות מסויימים אשר דרכם ייטיב הפרט להתקדם לעבר הבחנה בפוטנציאל.