צמצום היא דרכם של הדאואיסטים. 
אחד הביטויים לכך מגיע דרך קיבתם. 

הדאואיסטים שמים דגש על הדרך בה הם אוכלים. אכילה מועטה מאפיינת את שגרת יומם. כאשר הם קמים בבוקר הם לוגמים מים נקיים.

​

הקיבה היא איבר הדורש הזנה מסודרת ודרך הפעולה של הקיבה מוזן גופם בטעמים השונים. מעבר לפעולת עיכול המזון והפיכתו לאנרגיה, הדאואיסטים מייחסים אל הקיבה גם עיכול רגשי ומחשבתי ומכאן שבזמן האוכל הם מנקים את תודעתם מרעשים חיצוניים ופנימיים. כאשר הם מכינים את מזונם הם שמחים. הם מודים לטבע על אוצרותיו. הם מתבוננים במזון, מקרבים אותו לאפם ושואפים בהתמוגגות את ריחו - כך הם מכינים עצמם לשעת הארוחה.