הביצה והתרנגולת

מטפיזיקה היא תחום פילוסופי הדן באפשרות של קיום מקור בראשיתי הקודם לכל תופעה. אריסטו טען כי לכל תוצאה יש סיבה ומכאן עולה השאלה האם ישנה סיבה משותפת שניתן לייחסה לכל תוצאה אפשרית?

הבעיה שעולה מאפשרות כזאת היא בעיקר לוגית שכן אם נניח קיום של מקור כסיבה לכל תופעה, הרי סיבה זו תייצג תופעה לכשעצמה ומכאן שאף לה נדרשת סיבה. מצב כזה שולל מיד קיום ראשוניות בדומה לדוגמת הביצה והתרנגולת.

כיוון שההגיון אינו מניח למחשבה להאחז בתופעה ראשונית, לא ניתן לומר בוודאות ועל פי ניסיון כי יש ממש בדבר קיומו של מקור אחד ומכך שלאורך ההסטוריה נוצר ויכוח פילוסופי סביב מהיימנות יתכנותו של מקור זה...

רב הנסתר על הגלוי

האם ישנם תחומים שלא ניתן להסבירם על פי ניסיון? סוקרטס טען כי חוסר הידע הוא קבוע באמרו "כל שאני יודע הוא שאינני יודע", המחשה לכך ניתן למצוא בתחומי העיסוק השונים של בני האדם. על מנת להצטיין בתחום מסויים נדרשת מסירות לתחום מצומצם והדבר בהכרח בא על חשבון ידע בתחומים אחרים… הרי לא יתכן שכל רופא יהיה גם מכונאי רכב וגם נגר אומן שכן כל כישרון זקוק לטיפוח יסודי ולכן ההגיון כאן מורה על חלוקת המקצועות בין בני האדם השונים בהתאם לכישרונם, יכולתם ורצונם. מעבר לכך אם כל אדם היה יודע הכל, לא היה מה שייחד את הפרט על זולתו ולא היה צורך בשיתוף פעולה בין בני האדם. מכאן שהנחת חוסר הידע מקבלת משמעות של תכונה קבועה המשותפת לכולנו.

האם מכך אנו יכולים לומר מניסיון כי חוסר הידע הוא מקור משותף לכולנו למרות שמתוקף היותו מוסכם כתוצאה מחוייבת עבורו סיבתיות כלשהי?

האדם כיצור בעל תבונה, מסתבר, על פי עמנואל קאנט, חייב לעצור לרגע לפני שימשיך את הדיון חסר הסיכוי הזה ועליו לנקוט עמדה כשם שכך או כך הוא נוקט בה כאשר הוא מתמסר לתחום עיסוקו. עוד הוסיף קאנט כי לשם בחינת הדבר דרושים לו לאדם אמות מידה מוסריות ואלו מוטבעות בו מהיותו יצור בעל תבונה.

כל האופציות על השולחן והאדם הנבון מאופיין ביכולת בחירה על פי טעמו ושיקול דעתו. התבונה כתכונה אנושית נובעת מהתפתחות הטבע ושכלולו. לדעתו של אריסטו הטבע נתן לאדם מתנה ועל האדם ללמוד להשתמש בה למען התפתחותו. האדם מבטא תכונה מפותחת שמקנה לו אפשרויות בחירה וזאת מתוך תנאים שמכתיב הטבע. התנאים האלה נוצרו מסיבה כלשהי וסיבה זאת, אף אם אינה גלויה לתבונת האדם, יש להניח את קיומה מתוך התוצאה. מכך שהתבונה האנושית כתוצאה עומדת בפני עצמה ואינה משתנה ביחס לכל תכונה של רצון או של העדרו. מכך שהתבונה כתוצאה יכולה לשמש את האדם גם כסיבה שעומדת בפני עצמה ובכך מבטאת ראשיות (שנובעת מהתפתחות הטבע).

ראיית הדברים שהם לעצמם מאפיינת כל מטפיזיקה ובראשם עומדת הנחת החירות כתכונת הרצון של כל יצור בעל תבונה.

הרצון בחירות מחייב שימוש בתבונה לשם בחירה ומכך שהבחירה היא הפעולה הראשונית של התבונה - הבחירה היא זו שמניעה את התבונה להתפתח ולשגשג ודרכה מתממשת החירות.

אז מה קודם למה? הביצה או התרנגולת?

לאתר המדריך המעשי של הדאואיסט

פעילות, סדנאות וטיפולים

חזרה

#הביצהוהתרנגולת #מטאפיזיקה #רבהנסתרעלהגלוי #עמנואלקאנט #אריסטו #כלהאופציותעלהשולחן #מהקודםלמה #מקוראחדמשותף #לכלתוצאהישסיבה #סוקרטס